Иврит
בבוקר היום השלישי יעל כבר הייתה מותשת לגמרי. שתי בנותיה התאומות שכבו עם חום, אמא שלה ישבה בסלון עם טיפות
מרים ודפנה הכירו עוד בגן ילדים בקריות. מרים הייתה ילדה שקטה עם תלתלים כהים, ודפנה הייתה בלונדינית קטנה
אורי הביט בה כאילו היא סתם מסתבכת עם פרט קטן. ״נו, יעל, אל תעשי מזה עניין. אמא רוצה להיות איתנו קצת.״ ״איתנו?
רונן תמיד אהב להצחיק אנשים. או לפחות הוא היה בטוח שהוא מצחיק. באותו ערב שישי ישבו אצלנו אייל ודנה, חברים
״חמישה שקים של תפוחי אדמה ניקח. בערך עשרים צנצנות חמוצים. ותשימי לגלעד הרבה גזר, הוא החליט פתאום שהוא
כשחזרתי מהמוקד הרפואי בקריית שמונה כבר התחיל להחשיך. נסעתי לאט בכביש המוביל למושב, עייפה מהבדיקה ומההמתנה
כל הקיץ שעבר יעל עבדה בגינה של חמותה במושב כאילו הייתה עובדת שכירה — רק בלי שכר, בלי ימי חופש ובלי שמישהו
הדלת נסגרה מאחוריי, ומיד אחריה נחתה המזוודה שלי על המדרכה. אייל אפילו לא יצא החוצה. הוא רק החזיק את הדלת
ביום החתונה שלו, נועם הרגיש שסוף־סוף הגיע למקום שאליו ניסה להגיע כל חייו. החליפה נתפרה במיוחד בשבילו.
בכל בוקר, קצת אחרי שבע, הייתה רבקה לוי נכנסת לבית העלמין הקטן שבקצה המושב עם זר פרחים ביד. בקיץ הייתה