HE

כשדליה דפקה על הדלת שלי ביום שישי אחר הצהריים, היא נראתה מודאגת יותר מהרגיל. לידה עמד ילד קטן עם תלתלים

מיכל עמדה ליד חלון הסלון בדירה הקטנה בחיפה ולא הצליחה לזוז. נועה בת עשרת החודשים ישנה על כתפה, הלחי הקטנה

אברהם שלו היה אדם קשה. במשך עשרות שנים עבד כיערן באזור הגליל העליון. הוא הכיר כל שביל בין האורנים, ידע

בכל ערב, אחרי שהחום של חיפה התחיל לרדת והרוח מהים הגיעה בין הבניינים, הייתי יוצא לטיול עם שני כלבי הרועים שלי.

בגיל עשרים ושמונה, אייל עדיין גר בבית הוריו שבקצה יישוב קטן בהרי ירושלים. זה לא היה מפני שחלה, איבד עבודה

  ״אמא, נועה יכולה להישאר אצלך שבוע?״ רחל הניחה את סל העגבניות על שולחן המרפסת והביטה בבנה. ״שבוע שלם?

״אז כבר עברת לגור אצל סבתא שלך?״ שאל אייל בחיוך. ״והדירה בחיפה תישאר לך, נכון? יפה, יעל. הפכת לכלה מבוקשת מאוד.